קרב מגן ישראלי ו HDAD

קמ"י ו- ADHD

כמה שחוג קרב מגע יכול לעזור

קמי ? מה פתאום ? מה זה בכלל ולמה אני צריך לשלוח את נדבי שלי לשם ?!
אז קמ"י אלה ראשי תיבות של 'קרב מגן ישראלי'. ולמה צריך לשלוח את נדב לשם ? מכמה סיבות –
קודם כל, זה לא רע להכיר ולדעת אומנות לחימה. בוודאי שלא בארצנו.
מעבר לכך, נדב – שמאובחן כ- ADHD, צריך מקום לפרוק את כל האנרגיה שמצטברת אצלו במהלך היום / השבוע.
חוץ מזה שהוא בעצמו אומר שכיף לו. אז מה רע ?!
הפתרון הפשוט ביותר לילד עם הפרעות קשב וריכוז, שגם מאובחן כ- HYPER, זה ריטלין.
מאחר שזוגתי ואני נמנענו עד הרגע האחרון מלתת ריטלין לילדים, שיעור ספורט של כיף והוצאת אנרגיה נראה כפיתרון הטוב ביותר.
לצערנו נדב (בן 6) כן מקבל ריטלין, כיוון ש- 45 דקות פעמיים בשבוע לא מספיקות והוא ממש "הוריקן"… כן, גם בבית הספר.
אז כמו שכתבתי בפוסט אחר על התמודדות עם ADHD ומתן ריטלין, גם שקד (בת 9 וחצי) לוקחת ריטלין, למרות שהיא רוקדת 4 פעמים בשבוע (ולפעמים גם שיעורים כפולים),
אבל אני אתן לכם לקרוא ואחזור לפוסט המקורי – קמ"י ונדב.

כמו שאמרתי, החלטנו לרשום אותו לחוג קמ"י כדי שהוא יוכל לפרוק את ההיפריות שלו. מחקרים מוכיחים שחוגים כאלה גם מביאים לתוצאות חיוביות תיקון באימון
המטרה היא, מעבר לפריקת המתח, גם ללמד את נדב "להתפקס", להיות ממוקד וללמוד קצת משמעת עצמית ושליטה עצמית… דברים שקצת חסרים לו בחיי היום-יום.
קצת על המדריך – יוני הוא חגורה שחורה דאן 2, 11 שנה בקמ"י ושייך למועדון בשם 'נוק-אאוט' בהנהלת איציק ביטון.
בשנת 2008 קיבל תעודת מדריך מוסמך מווינגייט, למרות שהדרכות בפועל הוא התחיל כבר בשנת 2007.

הוא מעדיף לאמן נוער בגילאי 14 (פלוס מינוס) כיוון שיש להם עדיין את השטוטניקיות של הילדים יחד עם בדרות והבנה של מבוגרים. כמו שהוא אומר "קבוצה של ילדים בוגרים זה הכי טוב".
בקבוצה מעורבת, הילדים הצעירים יותר לוקחים דוגמה מהבוגרים יותר ורוצים להידמות להם ולהתנהג כמוהם, כך שרמת הקשב נקבעת לפי הקבוצה.
נדב, למרות שהוא הכי צעיר בקבוצה (ועם הכי הרבה מרץ), מבין את זה ומחקה את הבוגרים יותר.

רק עם חוג קרב מגע הוא מגלה קשב שאנחנו יכולים רק לחלום עליו בבית או בבית הספר (בהנחה והוא ללא הריטלין).
הרמה של המשמעת הולכת ומתגברת עם הזמן. אם בהתחלה היתה התפרעות לכל הכיוונים, ככל שעובר הזמן יש רגיעה, שנובעת משני דברים עיקריים :הגנה מול שניים
הדבר הראשון הוא שהגיעו תלמידים בוגרים יותר והדבר השני הוא שיש הבנה מהן דרישות המדריך מבחינת משמעת.

תלמיד חדש שמגיע לקבוצה אוטומטית מתאים את עצמו אליה ומנסה להתנהג בקוד ההתנהגות הנהוג -> שיטת העדר.
הדוגמאות בשיעור הן מחיי היום-יום – התגוננות מסכין יכולה להתחלף בהתגוננות מעיפרון מחודד, עט או מספריים.

ההגנה יכולה להיות באמצעות חוצץ בצורת שולחן או כיסא.

שורה תחתונה, נכון שיש אנשים שהם נגד עונשים, אבל כשאנחנו מאיימים על נדב שהוא לא הולך לחוג קמ"י, בדרך כלל הוא משפר את התנהגותו ועושה מה שהוא יכול כדי לא להפסיד את השיעור.
והכי חשוב – הוא נהנה. חלק מתרגילי הכושר מועברים באמצעות משחקים ותחרויות קטנות בין הילדים.

קרדית לאיל באבד שכתב את הפוסט

צריך עזרה?